איסלאמאבאד : מאמץ הייצוב האחרון של פקיסטן, הנתמך על ידי קרן המטבע הבינלאומית, התרחש במקביל ללחץ גובר על הכלכלה הריאלית שלה, כאשר יצרנים מציינים עלויות חשמל גבוהות, מיסוי כבד וחוסר ודאות במדיניות, בעוד מספר חברות רב-לאומיות מצמצמות או בונות מחדש את פעילותן המקומית. קרן המטבע הבינלאומית אומרת כי מתקן הקרן המורחב שלה ל-37 חודשים, שאושר ב-25 בספטמבר 2024, נועד לבנות מחדש את עתודות האנרגיה, להרחיב את בסיס המס ולהחזיר את כדאיות מגזר האנרגיה, אך נטל ההתאמה הורגש בצורה קשה על ידי מפעלים וצרכנים.
פקיסטן חזרה לקרן המטבע הבינלאומית שוב ושוב במשך עשרות שנים, תוך הדגשת לחצים כרוניים במאזן התשלומים וגביית מיסים חלשה. קרן המטבע הבינלאומית מונה 25 הסדרים עבור פקיסטן מאז הצטרפותה בשנת 1950, שיא שהעמיק מחזורי ייצוב תקופתיים. התוכנית הנוכחית שולבה עם רפורמות הכוללות מדיניות פיסקלית מחמירה יותר ושינויים בתמחור האנרגיה, צעדים המשפרים את האינדיקטורים המקרו-כלכליים על הנייר תוך העלאת עלויות התפעול בתעשיות עתירות אנרגיה.
קבוצות תעשייתיות ודיווחים מקומיים תיארו סגירות נרחבות בחלקים מחגורת הייצור, במיוחד בקרב יחידות קטנות ובינוניות התלויות בחשמל מרשת החשמל ובתשומות מיובאות. איגודי עסקים האשימו מכסים מוגברים, עלויות מימון ואכיפה לא עקבית בקיצוצי הייצור ובפיטורי מקומות עבודה, כאשר הטקסטיל צוין שוב ושוב כמגזר הנמצא תחת לחץ למרות תפקידו המרכזי בהכנסות היצוא. דפוס זה הוסיף ללחץ על הכנסות משקי הבית שכבר נשחק עקב שנים של אינפלציה וחולשה של המטבע.
קרן המטבע הבינלאומית הצביעה על ייצוב מדידה מאז תחילת התוכנית. בהצהרה מ-8 בדצמבר 2025, נאמר כי מאמצי המדיניות של פקיסטן הניבו "התקדמות משמעותית" בשיקום האמון, תוך ציון עודף ראשוני של 1.3% מהתמ"ג בשנת הכספים 2025 ועתודות ברוטו של 14.5 מיליארד דולר בסוף שנת הכספים 2025, עלייה מ-9.4 מיליארד דולר שנה קודם לכן. הקרן מסרה כי החלטת הדירקטוריון שלה אפשרה תשלומים מיידיים של כמיליארד דולר במסגרת קרן ה-EFF וכ-200 מיליון דולר במסגרת מתקן חוסן, מה שהביא את התשלומים הכוללים לכ-3.3 מיליארד דולר.
לחץ תעשייתי ונסיגה תאגידית
בעוד שחוצצי המאקרו השתפרו, סדרה של מהלכים תאגידיים מתוקשרים הדגישו אתגרים בסביבה העסקית. קארים, חברת הסעות הנסיעות שבסיסה במזרח התיכון שבבעלות אובר, הודיעה ביוני 2025 כי תשהה את שירות הסעות הנסיעות שלה בפקיסטן ב-18 ביולי, תוך ציון אתגרים כלכליים, תחרות גוברת ומגבלות הון. ההשעיה סיימה כמעט עשור של פעילות שהחלה בשנת 2015 והדגישה את הלחץ על מגזרי הביקוש הצרכני והטכנולוגיה של פקיסטן.
בתחום מוצרי הצריכה, ג'ילט פקיסטן הודיעה ב-2 באוקטובר 2025 כי תבחן אפשרות של מחיקה מהבורסה לניירות ערך של פקיסטן לאחר שהחברה האם שלה, פרוקטר אנד גמבל, החליטה להפסיק את פעילותה בפקיסטן כחלק מתוכנית ארגון מחדש עולמית. P&G הודיעה כי תצמצם את פעילות הייצור והמסחר ותסתמך על מפיצים חיצוניים כדי להמשיך לשרת את הלקוחות. שינויים כאלה מפחיתים את טביעת הרגל של הייצור המקומי ויכולים להחליש את רשתות הספקים הבנויות סביב ייצור ביבשה.
מכירת השקעות במגזר האנרגיה בלטה גם היא. חברת Shell הודיעה בנובמבר 2023 כי הסכימה למכור את 77.42% ממניות Shell Pakistan Limited לחברת Wafi Energy של ערב הסעודית, כחלק מיציאה רחבה יותר מהשוק בכפוף לאישורים והשלמות. באוגוסט 2024, TotalEnergies הסכימה למכור את 50% ממניות Total PARCO Pakistan Limited לחברת הסחורות Gunvor Group, עסקה הדורשת אישור רגולטורי ומשאירה את פעילות הקמעונאות תחת המותג הקיים לתקופה מוגבלת.
מטרות התוכנית ופשרות בשטח
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עיצבה את חבילת הרפורמות סביב תחרותיות ארוכת טווח, כולל הרחבת בסיס המס, חיזוק התחרות ורפורמה במפעלים ממשלתיים, במיוחד במגזר האנרגיה. סדרי עדיפויות אלה מתייחסים לחוסר איזון פיסקלי וחיצוני מתמשך, אך ההשפעה בטווח הקרוב הייתה נזילות הדוקה יותר ועלויות ניהול גבוהות יותר בחלקים מהמשק. עבור יצרנים עם שולי רווח דלים וגישה מוגבלת למטבע חוץ, השילוב של מיסוי, מכסים ונטל ציות צוטט כגורם מכריע בהפחתת התפוקה או בהשעיית הפעילות.
השאלה המיידית עבור קובעי המדיניות הייתה כיצד לשמר את היכולת התעשייתית והתעסוקה תוך עמידה ביעדי התוכנית שנועדו לפתוח מימון חיצוני ולהפחית את הסיכון לחדלות פירעון. ההסתמכות החוזרת ונשנית של פקיסטן על תוכניות קרן המטבע הבינלאומית הפכה את רצף הרפורמות לקשה מבחינה פוליטית וכלכלית, במיוחד כאשר התאמות מחירים פוגעות בחשמל, דלק ומוצרים חיוניים אחרים. עם תשומת לב ציבורית לשינויי מבנה תאגידיים וסגירת מפעלים, הממשלה מתמודדת עם ביקורת גוברת בשאלה האם הישגי ייצוב יכולים להתבטא בהשקעות בנות קיימא, יצוא ויצירת מקומות עבודה ללא שיבושים מחודשים בייצור.
הלחץ הכלכלי בפקיסטן גובר לאחר שחברות רב-לאומיות מצמצמות את פעילותן. הופיע לראשונה ב- Arabian Observer .